ביום ראשון חילקנו משלוחי מנות במחלקת ילדים בבית חולים העמק. יערה יצאה מאחד החדרים עם דמעות מעיניים. מה העניין יערולה? שאלתי אותה והיא סיפרה על תינוק מאושפז שנראה רזה ועל ההורים בחדר שנראו רצוצים.
אכן עצוב, אמרתי לה ובמקביל גם משמח. היא שאלה למה ואמרתי לה שהוא עטוף באהבת הוריו ושבנוסף הוא עטוף בצוות של אנשי רפואה מהטובים בעולם ובציוד מתקדם, וכולם עושים הכל, בהשקעה כלכלית גדולה כדי להצילו. ילדים כאלה עד לא מזמן היו אבודים והיום יש להם תקווה גדולה ויש את המשאבים והיד לסייע להם.
העצב והשמחה אינם מנוגדים. הכרת תודה היא המרכיב החשוב ביותר לאושר שלנו. גם בתוך הקושי חשוב לזכור ולהכיר תודה לשפע האין סופי שבתוכו אנחנו חיים.