איך יכול להיות, שהאנשים החכמים ביותר מחזיקים בדעות המטופשות ביותר? האם מדובר במגמה בכל העולם?

קולגה אמריקאית הסבירה לי, למה ממש ברור שאנחנו אשמים בשבעה באוקטובר. זה לא קרה מיד. גם אחרי שנים של עבודה משותפת והרבה אמון, הייתה צריכה להיווצר פתיחות בשיחה כדי שהיא תסכים לדבר על זה. כשזה קרה, היא הסבירה לי שכל מה שהחמאס רוצה זה זכויות שוות לפלשתינאים. היא הסבירה שחמאס הם תנועה חברתית עממית ושבגלל האלימות של המתנחלים ובגלל הרעב בעזה אין להם ברירה אלא להגן על עצמם עם נשק. מפתה לחשוב שמדובר באדם טיפש ובור, אבל אני מכיר אותה היטב והיא לא אף אחד מאלה. היא אישה סופר אינטליגנטית. היא גם פרופסורית ומרצה מצטיינת באוניברסיטה אמריקאית מובילה. 

והיא לא לבד. כמעט כל הקולגות שלה מסכימים שאם רק היינו נותנים מעט אוכל וזכויות אדם בסיסיות לחמאס, לא היה להם צורך להילחם – הרי אין מאבק צודק יותר! אם הילדים שלכם היו רעבים, לא הייתם נלחמים? אם כל יום מתנחלים היו מכים אותכם, לא היית אוחזים בנשק?

הכי קל לאנשים להגיד שהם מטומטמים ובזה לסגור את העניין – זאת אכן התגובה של רוב הישראלים. אבל רוב הישראלים טועים. זאת הגישה של רוב העילית הכלכלית, האקדמית והאינטלקטואלית ברוב מדינות המערב. המציאות היא, שככל שאתם יותר משכילים, ככל שאתם יותר עשירים וככל שאתם יותר חכמים, כך הסיכוי שאתם מאמינים שישראל אשמה גדול יותר. גם הסיכוי שאתם מאמינים שחמאס הוא תנועת חופש עממית שלא מעוניינת באלימות גדול יותר. אם אתם אמריקאים, כנראה שככל שאתם משכילים, מבוססים וחכמים יותר, כך גדל הסיכוי שאתם בעד הפסקת הסיוע הצבאי לישראל ובעד החרמה ומדיניות קשוחה כלפי ישראל. גם הסיכוי שאתם בעד מדיניות מקלה ופייסנית מול איראן, סין וסוריה גבוה יותר. זה שכל אחת מהמדינות האלה חיסלה מאות אלפי מוסלמים בעשור האחרון פשוט נראה כלא רלוונטי בעינכם. 

איך יכול להיות? למה דווקא האנשים החכמים ביותר הם אלו שמחזיקים בעמדות שמי שחווה את המציאות בשטח יודע שהן מנותקות מהמציאות?

מדובר במגמה עולמית ולא רק אמריקאית. גם באירופה, לדוגמה, האנשים הכי משכילים ואינטליגנטיים היו האחרונים להבין את האסלאם ואת בעיית ההגירה. למה? היינו מצפים מהאנשים האינטליגנטיים ביותר להיות הראשונים שיזהו מגמות. היינו מצפים שהם יהיו הראשונים להסתכל למציאות בעיניים. 

יש שני הסברים לתופעה הכלל עולמית של אליטה אינטליגנטית שמחזיקה בדעות המנותקות ביותר:

א. שייכות ותחושת עליונות: זה לא באופן מודע כמובן, אבל כל אליטה, מטבעה, מבדילה את עצמה מההמונים. לא כל אחד יכול להיות אליטה: צריך להפגין את הדעות ה"נכונות" שמראות שאתה באמת שייך. להפגין את התנהגויות והמנהגים הנכונים כדי להיות חלק מהקבוצה. לפעמים יש אפילו מאבק להראות מי יותר "נאור" בדעותיו. אפשר לראות מנגנונים דומים בכל חברה. בכל חברה הם גם לא מודעים. לדוגמה, בחברות דתיות, תהיה לפעמים הקצנה קבוצתית כי כל אחד מנסה להראות עד כמה הוא מאמין ומקפיד. בקבוצות האלה מנהג של בודדים היום, לדוגמה גרביונים ארוכים לילדות בנות שנתיים, יהפכו עם הזמן למשהו שהוא "חובה". 

ב.   חשיבה מבוססת תיאוריה (גם כשהתיאוריה כבר לא רלוונטית למציאות): לאנשים משכילים יותר יש נטייה לחפש הסברים רחבים ומעמיקים יותר. לרוב, זה דבר חיובי, אבל לא כשהתיאוריות האלו נשענות על עצמן ולא על בסיס ראיות מחקריות.

אנשים בחברה שלנו לא מבינים עד כמה ההבדל הזה עמוק וחשוב. לדוגמה, הסיבה שאתם יותר בריאים מכל חברה בהיסטוריה האנושית וחיים יותר זמן, היא המעבר מרפואה מבוססת תיאוריה (לדוגמה - יש דם טוב ודם רע) לרפואה מבוססת מחקר. החינוך, הסוציולוגיה ורוב הפסיכולוגיה הטיפולית עדיין לא ביצעו את המעבר הזה. לא במקרה אלו המקומות שלרוב מייצרים את התפיסות המנותקות ביותר מהמציאות. 

ההבנה הזו נדרשת כדי להבין את המנוע של האנטישמיות היום במערב. 

לדוגמה, תיאוריות פוסט-מרקסיסטיות מעולם הסוציולוגיה והחינוך, טוענות שיש מדכאים ומדוכאים. אלו תפיסות דיכוטומיות לפיהן ניתן להשתייך לקבוצה אחת מתוך השתיים בלבד ולפיהן המדכאים אשמים בכל הבעיות והקשיים. לדוגמה, גברים הם המדכאים ונשים המדוכאות. ולכן גברים הם אלימים ונשים הן תמיד הקורבנות – לכן תמיד הן צודקות ודוברות אמת. אני יודע שזה נשמע כמו הפשטה, אבל זו מהות התפיסה והיא תפיסה נפוצה ביותר כיום בקרב האליטות במערב. התפיסה הזו היא היום הבסיס לאנטישמיות באוניברסיטאות: הלבנים הם המדכאים והשחורים המדוכאים. היהודים הם לבנים ולכן בהכרח הם המדכאים והם האשמים האמיתיים במה שקורה.

התיאוריות האלו אולי נשמעות מוזרות לאוזן ישראלית, אבל הן נמצאות בבסיס רוב המאבקים האנטישמים היום בעולם וגם בבסיס רוב התהליכים החברתיים בישראל. 

בפועל, נוצרה כמעט בכל מדינות העולם החופשי והדמוקרטי סיטואציה שלא הייתה קיימת בעבר. קיימת קבוצה שהיא אליטה קטנה, פחות מ 20 אחוז מהאוכלוסייה. הקבוצה הזו היא יותר משכילה ואולי אפילו יותר אינטליגנטית. היא כוללת יותר בכירים באקדמיה ובמשפט ויותר בעלי חברות ומנהלים בכירים מאשר שאר האוכלוסייה. היינו מצפים שאנשים אינטליגנטיים ומצליחים יחזיקו בעמדות הכי מחוברות למציאות. בפועל, עקב הסיבות שתוארו, בהרבה מקרים קורה בדיוק ההפך. בהרבה מקרים הם מחזיקים בעמדות המנותקות ביותר מהמציאות. זאת הסיבה שלפעמים הקבוצות החכמות ביותר הן אלו שפועלות באופן הטיפשי ביותר, אם לא לומר ההזוי ביותר.