אלימות בחברה הערבית – ביטוי גזעני ומכוער שצריך להעלם מהעולם

"אלימות בחברה הערבית" –ביטוי שלא תפסיקו לשמוע בערוצי התקשורת בישראל. הוא מושמע כל כך הרבה שאנשים לא שמים לב כמה הוא גזעני, כמה הוא שגוי וכמה הוא מכשול לטיפול אמיתי בבעיות. 

הביטוי הזה אהוב על השמאל ועל הימין כי כל אחד מהם מביט עליו בסוג שונה של גזענות. בואו ננסה להתבונן בשני הצדדים של הביטוי הגזעני הזה. כשאני מתייחס לשמאל וימין אני עושה הכללה ואין בכוונתי לומר שכל מי שבמחנות האלה חושב כך. מדובר בחלוקה שנועדה לעסוק בשני סוגים של גזענות ולא בשיוך פוליטי. 

מצד אחד, מימין, זה ביטוי גזעני כי הוא מכליל את כל הערבים כקבוצה אלימה אחת. אבל בואו נעצור רגע ונשאל: האם בעיית האלימות רלוונטית לכל האוכלוסייה הערבית בישראל? האם האלימות מאפיינת את כל הקבוצות הערביות? האם ה"ערביות" היא הגורם המשותף למקרי האלימות? 

אם תבחנו את הנתונים תגלו שאין כמות חריגה של אלימות בחברה הנוצרית וכמעט ואין חריגה בכמות האלימות בחברה הדרוזית. שתי הקבוצות האלה הן ערביות, אבל האלימות בהן לא שונה משמעותית מזו שבחברה היהודית. האלימות בחברה הערבית לא קשורה ללאום. היא קשורה הרבה יותר לדת. אבל הביטוי "אלימות בחברה הערבית" יוצר את האשליה שמדובר בבעיה של "גזע" ולא בבעיה של דת או תרבות. לכן מדובר בביטוי גזעני. 

מצד שני, משמאל, מתייחס הביטוי "אלימות בחברה הערבית" לאפליה ועוול של מדינת ישראל כלפי המגזר. לפי התפיסה הפרוגרסיבית הזו, הערבים הם קורבן בלבד. המשטרה אשמה, הממשלה אשמה והמדינה אשמה. היהודים המדכאים ומוסדות השילטון שהקימו היהודים פוגעים בערבים. לפי התפיסה הזו יכול מאוד להיות שהגורמים האלה אפילו מעוניינים באלימות ומכוונים אותה או  מזניחים אותה לא-במקרה. 

התפיסה הזו מתחברת מצוין לראיה הפרוגרסיבית שראינו אחרי השבעה באוקטובר בעולם, לפיה הערבים הם קורבנות של היהודים, שכל אלימות שלהם, כולל רצח ואונס, היא תוצאה של הדיכוי היהודי.  אבל גם כאן הנתונים מראים משהו אחר לגמרי. האלימות בישובים מוסלמים בישראל דומה ואפילו קטנה בהשוואה לאלימות במדינות מוסלמיות סביבנו. לכן לא סביר שהדיכוי של השלטון היהודי הוא האשם בביטויי האלימות הללו. 

בשני סוגי הגזענות, הביטוי "אלימות בחברה הערבית" מונע טיפול אמיתי בבעיה. הוא מונע את היכולת להבין שמדובר גם בבעיה שקשורה בתרבות, במנהיגות בחברה הערבית שעסוקה ברובה בלהאשים במקום לקחת אחריות ובעוד שורה של גורמים. 

הגיע הזמן לוותר על הפוליטיקלי קורקט שעושה כל כך הרבה נזק ולהגיד שמדובר ב"אלימות בחברה המוסלמית". זה אולי לא נשמע טוב, אבל זה קרוב הרבה יותר למציאות. 

חשוב להגיד שגם בחברה המוסלמית יש הבדלים רבים ולא כל החברה המוסלמית אלימה, אבל הביטוי הזה מדויק יותר. 

היתרון המרכזי של הביטוי הזה הוא שהוא מתייחס לתרבות ולא לגזע של לאום מסוים. עד שנהיה מוכנים לשים את המציאות על השולחן נמשיך להעמיד פנים עם ביטויים מכובסים וגזעניים, ולא נצליח להתמודד עם תופעת האלימות.