תמיד אהבתי לפגוש את השונה – הרגשתי שאני לומד הכי הרבה על עצמי כשאני נפגש עם האנשים שהכי רחוקים משגרת חיי. לכן הלכתי במיוחד כדי לדבר עם נערי גבעות. לכן הלכתי לראות ולפגוש פעילות אנרכיסטית. לכן אני אוהב כל כך את השיחות עם אנשי ה"זולות" הפזורות ברחבי הארץ. השונה מאתגר את תפיסת העולם שלי וגורם לי לחשוב.
לכן, גם כשהתחלנו לטייל עם הילדים לא לקחנו אותם לאירופה או לצפון אמריקה. ברוב המדינות המפותחות אנשים עובדים במקצועות דומים, רואים תוכניות טלוויזיה וסרטים דומים, מבלים בדרכים דומות ולומדים מקצועות דומים במוסדות דומים. בעיני ההבדל בין תל אביב לנתיבות גדול ומעניין הרבה מההבדל בין תל אביב למדריד.
מהסיבה הזו, כשנסענו לחו"ל, בחרנו לקחת את הילדים להודו. התרבויות המונותאיסטיות (יהדות, נצרות ואסלאם) יוצרות סט ספציפי של ערכים ותפיסות עולם. התרבות הפוליתאיסטית (אמונה באלים רבים). יוצרת ערכים אחרים ותפיסות אחרות וזרות. המפגש עם החשיבה ההינדואיסטית היה שונה והשאיר בנו חותם עמוק. בהמשך לקחנו את הילדים לשבטים אנימיסטים (אמונה בעצים, נהרות, סלעים וכו') בג'ונגלים שבאזור שבע אחיות. האזורים היו לא מתויירים והפגישו אותנו עם אורח חיים ותפיסות כל כך שונות, שהמפגש דרש חודשים של שיחות ועיבוד כדי להבין עם מה נפגשנו.
את הטיול הנוכחי בחרנו להתחיל מהשבטים החיים באמזונס. המפגש עם זוגיות שונה (כתבתי על כך פוסט בקבוצה), עם משפחה שונה, עם חשיבה שונה על עבודה והתקדמות ועם ילדות שונה היה גם הוא מאתגר ומסעיר.
העולם הולך ונהיה קטן – השונה הולך ונעלם. אל השבטים האנימיסטים בשבע האחיות כבר הגיעו מיסיונרים נוצרים, והם גורמים להם לזנוח את העולם שבו חיו במשך אלפי שנים. אל השבטים באמזונס מגיעות לאט לאט צלחות לוויין ומשנות את תרבותם. אבל השונה עדיין שם, מחכה למפגש שמטלטל את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם. גם בארץ וגם בחו"ל השונה ממתין לנו מעבר למעגל המוכר שבו אנו חיים, של האנשים הכל כך דומים לנו, שנמצאים סביבנו בחיי היום יום שלנו. הבחירה לפגוש אותו תלויה רק בנו. (בתמונה כפר על גדות האמזונס)