ארז ארג'ונה – מורה רוחני, שם קץ לחייו, לאחר שעשרות נשים העידו שארז תקף אותן מינית. בפוסט שפרסם יום לפי התאבדותו הוא כתב בין היתר: "כשאני מתבונן לאחור על ההתנהלות שלי בעבר, אני מזדעזע מגודל גוף הכאב שניהל אותי... חוויית הבדידות שגרמה לי לחפש תשומת לב ואהבה בחוץ. ואז גם לפגוע באחרים, להיות חסר רגישות ומרוכז בעצמי."
למרות הדברים שכתב בעצמו היה מרתק לראות את התגובות של האנשים שהאמינו ביכולותיו. אישה אחת לדוגמה כתבה שהוא היה מואר והקריב את עצמו למען אחרים. היא הסבירה שהוא ידע שאונס של אישה יפגע בו ויזיק לו, אבל בחר להקריב את עצמו ולעשות זאת בגלל שהוא ידע שזה בדיוק מה שהן צריכות כדי להתפתח רוחנית.
איך זה יכול להיות?!
להרבה אנשים יש צורך בטוב ורע מוחלטים - אמונה בצד של האור שנלחם בצד של החושך. ראיתי את זה בזמן הקורונה באמונה של כל כך הרבה אנשים ב"קבאל" – הרוע המוחלט שמטרתו להרוס את האנושות וכוחות הטוב המוחלט שנלחמים בו ובחיסוני הקורונה המסוכנים שהוא מפיץ.
תמיד מפתיע אותי כמה קשה להציג טיעונים רציונאליים למי שמתקשים לשים סימן שאלה בסוף משפט.
אנשי המחר, האם נפגשתם באנשים שמאמינים בכל ליבם במנהיג חזק או בקונספירציות של כוחות אור ואופל?