דרושה מפלגה חברתית אמיתית

המפלגות המציגות עצמן כיום כחברתיות, פועלות בעיקר כדי להגדיל קצבאות. איך נוצר המצב המזיק והשגוי שבו מי שבעד חלוקת כסף לנזקקים נתפס כ"חברתי"? אין ספק שיש מקום לקצבאות. אין ספק שבחלק מהמקרים יש צורך להגדיל את הקצבאות ויש צורך במאבק לצורך כך. אבל האם זו הדרך החשובה והמשמעותית לדאוג לשכבות החלשות? חלוקת קצבאות מסייעת מיידית, ולכן במקרים רבים היא חשובה, אבל היא לא מסייעת לאנשים להפוך לחזקים יותר. בחלק מהמקרים קצבאות הן אפילו כלי לשמר את המצב הקיים ולמנוע שינוי. 

אין היום מפלגה חברתית אמיתית בישראל. מפלגה חברתית אמיתית הייתה נאבקת גם על קצבאות, אבל בראש ובראשונה הייתה מקדמת מספר נושאים, שהם הכלים החשובים ביותר כיום כדי באמת לחזק את החלשים יותר בחברה:

הכשרות מקצועיות בחינם: קיים צורך עצום בארגונים בעובדים מיומנים. קצב התקדמות הטכנולוגיה מטשטש את הגבולות בין הי טק ולואו טק. קיימת כאן הזדמנות אדירה עבור המשק הישראלי וכך החברה כולה ועבור עובדים ועובדות שיכולים לשדרג באופן דרסטי את רמת ההכנסה שלהם. לצורך כך המדינה צריכה לממן לחברות הכשרות מקצועיות בתוך החברה – המדינה יכולה לממן את חודשי ההכשרה הראשונים בארגון ואת הקורסים הנדרשים, שיבוצעו בארגונים ולא על ידי המדינה. מדובר בתוכנית שתחזיר את עצמה תוך זמן קצר מכספי מס הכנסה של העובדים המיומנים וממסי החברות של הארגונים שירוויחו מכך. לא ברור איך לא כל ארגון מקבל סיוע בארץ לתוכנית מסוג זה.

חיזוק החינוך לשכבות החלשות: קיים פער עצום בחינוך בין הפריפריה החברתית בישראל ובין המרכז. כאשר מרצים בפריפריה ובמרכז רואים הבדלים עצומים באיכות סגלי ההוראה. כך מורים שהם בחלק מהמקרים פחות טובים מלמדים בחלק מהמקרים בכיתות יותר מורכבות. התוצאה – התלמידים שצריכים הכי הרבה חיזוק מקבלים את התנאים הגרועים ביותר. פוליטיקאים באים בטענות לפסיכומטרי או למיונים של צה"ל, בזמן שאלה רק מזהים את התוצאה של הזנחת הפריפריה החברתית. אז מה ניתן לעשות? לסייע בקידום "חוק השוברים החברתיים". זה הזמן להקים עמותה שתסייע לקידום החוק ולא להצביע לאף מפלגה שלא מתחייבת שתקדם את החוק.

הנגשת חינוך לא פורמאלי: העולם השתנה בלי ששמנו לב. ניתן היום להנגיש את התכנים הטובים ביותר און ליין לכל ילד. ניתן להציע בחינם את קורסי התכנות הטובים ביותר, את קורסי העיצוב הגרפי ועריכת הסאונד הטובים ביותר ולמעשה כמעט כל תוכן העשרה. המדינה צריכה לממן יזמים שיקימו פעילות און ליין נגישה וחינמית באיכות גבוהה, כך שיגיעו לכל ילדה וילד נער ונערה מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית.

מלחמה בשחיתות: מרבית האוכלוסייה אינה יודעת זאת, אבל אחד הגורמים העיקריים המונע התקדמות של אוכלוסיות חלשות היא שחיתות. החזקים באוכלוסייה הם בעלי הקשרים והכסף ולכן הם נפגעים ממנה פחות. שחיתות לא רק פוגעת יותר בחלשים בחברה, היא גם מונעת מאחוז גבוה מהתקציבים מלהגיע אליהם. הסיבה היא שאוכלוסיות חלשות יותר זקוקות יותר לסיוע של מערכות רווחה, חינוך, הסעת המונים ועוד. כאשר מערכות אלו מנוהלות על ידי אנשים פחות טובים וכאשר חלק מהתקציבים מופנה לפרויקטים לא אפקטיביים, או שחלק ממנו מבוזבז בדרכים לא כשרות, הציבורים החלשים ביותר הם אלו שנפגעים. מפלגה חברתית אמיתית הייתה בראש ובראשונה נאבקת בשחיתות. כדי לפעול נגד השחיתות יש ראשית, לחזק מאוד, בכסף ובתקציבים, את יחידות המשטרה שתפקידן לחקור שחיתות ממשלתית וכלכלית. שנית, ליצור בחוק שקיפות מלאה של כל מערכות השילטון, ארצי ומקומי. שלישית, ליצור תוכנית חירום ממשלתית להפחתת רגולציה. הנקודה השלישית היא הפחות מובנת, אבל שימו לב שלרוב, המדינות הכי פחות מושחתות הן בעלות הרגולציה הנמוכה ביותר. למה? כי ריבוי פקידות מעלה את רמת השחיתות.

תשתיות בפריפריה: בכל העולם המרכז מהווה מוקד משיכה תעסוקתי ותרבותי. במקום להיאבק בתופעה ניתן להשתמש ביתרון הגודל של ישראל – כלומר ביתרון הקוטן. כיום החיים בפריפריה ללא רכב פרטי כמעט ולא אפשריים. לרוב המשפחות אפילו נדרשים שני רכבים. הדרך היחידה לשנות זאת היא בהשקעה מסיבית ויצירת מצב בו הזמן הדרוש להגיע מפתח הבית בפריפריה למרכז הוא לא יותר משעה וחצי. לשם כך נדרשות: א. מערכות הסעת המונים ברמה גבוהה כגון רכבות סופר מהירות, שכבר קיימות כיום במדינות שונות, ובתדירות טובה. מערכות אלו יאפשרו נסיעה בין באר שבע או נהריה לתל אביב בחצי שעה (כיום משך הנסיעה הוא שעה וחצי). ב. יצירת מגדלי חניה מהירה ליד תחנות רכבת ואוטובוסים מרכזיות. ג. סינכרון הרכבת והאוטובוסים מבחינת תזמוני הגעה ויציאה. ד. יצירת נתיבים מיוחדים של הסעת המונים באופן אוטונומי (לא מאויש) בפריפריה והגברת התדירות לכל חצי שעה במקום כל כמה שעות בישובים המרוחקים.