הפער בין התמונה הכל כך חיובית שאנשים בפייסבוק מתארים על חופשות משפחתיות לבין מצבים משפחתיים עגומים שאנחנו רואים לפעמים במקומות ציבוריים צועק את המציאות באופן החזק ביותר: חופשה יכולה להיות גם סיוט!
אז מה יוצר את הפער?
מחקר מעקב שנערך באוניברסיטת קרול בניו יורק מספק את אחת התשובות המעניינות: ההשקעה בחוויות ולא בחפצים. באופן אבסורדי ההשקעה הכלכלית העיקרית בחופשות בחפצים ושירותים: רמת הפאר של המלון, המסעדות, הקניות, איכות הרכב וכו'. אבל דווקא לגורמים האלה יש השפעה מזערית.
בניגוד לכך לחוויות יש ערך משמעותי: כמה דברים חדשים ושונים ראינו, כמה טיילנו וחקרנו, כמה התנסנו בטעמים חדשים וכמה העזנו לצאת משביל התיירות הקלאסי וללכת למקום שבו אפשר ממש לדבר עם אנשים - חווית נשארות איתנו ומעצבות אותנו – וגם תורמות לאושר שלנו.
הדבר המדהים הוא שהם מצאו שאפילו חוויות שליליות תורמות לנו. כן, גם היום הזה שבו נסעתם והלכתם לאיבוד ובסוף הגעתם לחדר גמורים ושבורים כנראה יישאר בראש לאחר מעשה כסיפור מעולה ואפילו כרגעים שנזכור אחר כך לטובה. האם יכול להיות שאפילו חוויה שלילית תהיה לאורך זמן טובה יותר מאשר לאכול גלידה ליד הבריכה? יכול להיות, אבל בטוח שהיא תישאר לנו בזיכרון יותר לאורך זמן.
בנוסף חוויות משותפות מחברות אותנו למשפחה וחברים טוב יותר הרבה יותר מעוד צרכנות משותפת.
אז בחופשה הבאה נסו אולי את רוב התקציב והתכנון להשקיע בחוויה, גם אם זה על חשבון הצריכה והשירותים – זה כנראה פשוט להשקיע בעיקר – במה שהכי הרבה תורם לאושר, לחוויה ולחיבור.
