רגעים שמכווצים לך את הלב בהרצאות:

הרצאתי להנהלות של מערכות חינוך בישוב במרכז. ההרצאה הייתה בקמפוס של בית הספר. תוך כדי ההרצאה התחיל צלצול מוזיקלי של בית הספר. זו הייתה הפעם השלישית ששמעתי את השיר הזה בבתי ספר מאז תחילת המלחמה. זה השיר שבמאות בתי ספר הילדים שלנו שומעים שוב ושוב ושוב. הכוונה טובה - אנשים חושבים שזה שיר אופטימי וחיובי. בפועל הוא שרק מסביר כמה הכל כאן גרוע – שיר מנמיך ושלילי (צרפתי את מילות השיר בהמשך).

הוא מסביר כמה המצב בישראל נוראי וגרוע ואפילו מדבר על הרצון להיות במקומות טובים יותר, אבל בכל זאת נשארים במקום הגרוע הזה.

אני מסתובב בארץ מדבר על החשיבות של זיהוי עוצמות (לא צריך לחפש רחוק – יש לנו עם מדהים) ועל החשיבות של מיקוד בעוצמות לצמיחה בטראומה ומשבר ואז שומע שאת זה מכניסים למוח של הילדים שלנו דווקא בזמן מלחמה.

עצוב.

והנה מילות השיר כדי שתוכלו לשפוט בעצמכם:

זה נכון שהמצב כאן לא מזהיר

יש בעיות וטעויות מקיר לקיר

ומשהו בתוכנו קצת נשבר

אבל דווקא בגלל זה אני נשאר

זה נכון שיש כאן פחד קיומי

אני מבחין בו בעיניה של אימי

הסדק שבינינו שוב נפער

אבל דווקא בגלל זה אני נשאר

ולפעמים אני שוכח

אני מרגיש כאן כמו אורח

תגיד לי מה יהיה מחר

דווקא בגלל זה אני נשאר

ולפעמים אני שמח

כי יש כאן טוב, הוא ינצח

אני לרגע מאושר, שר

כן, דווקא בגלל זה אני נשאר

זה נכון שקצת איבדנו את התמימות

תן לי רק לחזור לרגע לילדות

ולפעמים זה כבר נדמה שמאוחר

אבל דווקא בגלל זה אני נשאר

זה נכון לאנשים קשה לשרוד

לך תסגור עכשיו את החודש בכבוד

ומה עם כל ההבטחות של כבוד השר, אה?

אבל דווקא בגלל אני נשאר

ובחלום אני בורח במטוס

ממילואים, מהמשכנתא, מהבוס

ונוחת באיזו זולה על ההר

אבל תמיד הרי בסוף אני נשאר