top of page

סכנה נוחות לפניך


אם תעברו במפה על האזורים המשווניים העשירים ביותר – המקומות בהם קיים שפע של מים, אוכל וחומר בניה, תגלו שאלו בין האזורים העניים ביותר בכדור הארץ – זה נכון גם באפריקה, גם באסיה וגם בדרום אמריקה. למה? אולי בגלל השפע.

השפע צעק מכל פינה בכל ביקור שלנו באזורים המשווניים. לחלק מהאנשים לא היה צורך בכסף – הם דגו, גידלו ירקות באדמה העשירה של הג'ונגל, אספו מזון מהיער ובנו ובישלו בעץ שזמין בשפע. חלק מההסברים להבדלים בעושר החומרי בכדור הארץ (ממש לא היחידים) מדברים על כך שסביבות קשות יותר מצריכות שיתוף פעולה מורכב יותר ומיומנות רבה יותר וכך סוללות את הדרך בהמשך להתפתחות מבנים חברתיים מורכבים (כמו גופי ממשל ומשפט) ולהשכלה גבוהה. יכול להיות שלפעמים נוחות היא סכנה.

כשאני צופה בנחת של אנשי האמזונס, אני מתאהב בחברה המיוחדת והפתוחה שיצרו ומצד שני לא יכול שלא להיזכר במחקרים דומים בתחום החינוך – אחד הדברים הגרועים ביותר שניתן לעשות לילד הוא לעטוף אותו בנוחות – לסדר עבורו, לנקות עבורו ולהיענות לכל בקשותיו. מדובר בדרך בטוחה לתחושת אומללות וקושי בהתמודדות עם מכשולים.

בעבודה עם הורים אני תמיד מסביר ששיתוף הילד בפעילות הבית, בעזרה לאחרים, באחריות על הסדר והניקיון ובשיח מנומס ונעים עם ההורים היא קודם כל בשביל הילד – חוסר נוחות הוא בהרבה מקרים מתנה (כשהוא לא מוגזם כמובן).

גם בעולם העבודה – עודף כוח אדם הוא בהרבה מקרים מחלה גרועה בהרבה מחוסר בכוח אדם – גם פה הנוחות והזמן לפעמים גורמים לפגיעה בשביעות הרצון, בדיוק מאותן הסיבות.

גם פיזיולוגית, השנים בהן מתחילה הדמנציה להתפתח הן השנים בהן קיימת פחות עבודה ולחץ גידול הילדים קטן. אני תמיד ממליץ לסטודנטים מבוגרים שמגיעים להרצאות שלי בקורסים אקדמיים לעשות את כל העבודות והמבחנים. "למה?" הם שואלים, "הרי אנחנו לא צריכים את הציון"?. אני תמיד מסביר להם כמה לחץ בריא למוח, ממש ברמה הפיזיולוגית, ויותר נכון עד כמה איזון בין לחץ למנוחה חשוב לגוף ולמוח. חוסר בלחץ מסוכן עבור המערכות שלנו לא פחות מחוסר במנוחה.

Comments


bottom of page