סכנה – אופטימיים לפניך

יש צד אפל לאופטימיות, כזה שכמעט אף אחד לא רואה. מהבחינה הזו יכול מאוד להיות שתגלו עד סוף הפוסט שהדוד הממורמר שלכם הוא בעצם נכס שלא ידעתם שיש לכם.

בניגוד למה שאולי נדמה אנשים נוטים באופן ברור לאופטימיות – לדוגמה במחקר שאלו סטודנטים עד מתי הם בטוחים ברמת וודאות של 99 אחוז שהם יסיימו את העבודה. כשבדקו מתי הם סיימו בפועל פחות מחצי סיימו בזמן שציינו.

אבל למה הערכות כל כך אופטימיות? התשובה עלתה כאשר שאלו קבוצת סטודנטים מתי סביר שיסיימו את העבודה וקבוצה אחרת במצב האידיאלי (אם הכל ילך לגמרי מושלם), מתי הם יסיימו את העבודה. באופן מפתיע הממוצע של התשובות בשתי הקבוצות היה זהה.

במילים אחרות המוח שלנו מצפה באופן טבעי שהכל יהיה מושלם, ללא בעיות ותקלות לאורך הדרך. המצב הזה כל כך נפוץ עד שחוקרים נתנו לו את השם "הטיית האופטימיות" או "כשל תכנוני" (האגדה מספרת שפולניות לא סובלות מהבעיה הספציפית הזו).

הדרך הטובה ביותר להימנע מכשל תכנוני היא לשאול את השאלה: "כמה זמן לקח לך בפעם האחרונה שעשית את זה?". וכשעושים משהו חדש? מתברר שהערכות המדויקות ביותר מתקבלות כשמבקשים מאנשים להיות ממש, אבל ממש, פסימיים.

הטיית האופטימיות יכולה להיות ממש מסוכנת. אנשים לא רוכשים מספיק ביטוח, כי הם מאמינים שיהיה בסדר. חוסכים מעט מידי לפנסיה כי הם מאמינים שבעתיד הם ירוויחו יותר והכי גרוע (בעיני כמובן) בהרבה מקרים לא משקיעים בזוגיות ולא לומדים על הנושא, כי הרי אצלנו יהיה בסדר.

אז האם אני ממליץ לכם להיות פסימיים? כן!!! לפחות בזמנים מסוימים. כשמקבלים החלטות, לזמן מה, חשוב לאמץ את האסטרטגיה של התסריט הגרוע ביותר. למעשה זה אחד העקרונות החשובים כאשר מלמדים ניהול פרויקטים. התהליך הזה נקרא "פסימיות אסטרטגית".

· מי לדוגמה האדם הפסימי או הזהיר ביותר שאתם יכולים להתייעץ איתו? אולי הוא מקור מעולה לזיהוי חולשות ובעיות?

· מה התסריט הכי שלילי אתם יכולים לדמיין?

· מי בבית או בצוות שלכם מומחה בזיהוי קשיים אפשריים?

רק תקפידו כמובן שזה רק לזמן מה ואז חזרו ליתר האנושות ולהטיית האופטימיות, כדי לשפר את המוטיבציה ומצב הרוח. במילים אחרות תצפו לטוב ותתכוננו לרע, לפעמים דווקא הפסימיות משתלמת.