ניהול זמן של עושר הוא הבסיס לאושר

בסוף הרצאה השבוע בתעשייה האווירית, שעסקה בחוסן ובאושר, ניגש אלי אחד המנהלים ואמר לי "לי אין אפשרות להיות כרגע יותר מאושר, בתפקיד החדש אני בעומס שפשוט לא מאפשר את זה".

יד על הלב, אתם לא מרגישים שאתם "נופלים מהרגליים"? האם העומס האין סופי לא פוגע באושר שלנו? התשובה היא שלא. לפחות לא באופן ישיר. אנשים מבלבלים בין עומס ללחץ. הרבה אנשים מאוד עמוסים כמעט ולא לחוצים, אחרים כמעט לא עושים כלום ומלאים בלחץ. מה יוצר את ההבדל? ניהול זמן של עושר.

"ניהול זמן של עושר", מתחיל בתחושה של שפע, במחשבה שיש לנו המון דברים שאנחנו רוצים לעשות, שפע של יוזמות, שפע של פעילויות, ושפע של דברים שמעניינים אותנו.

"ניהול זמן של עוני", הוא ניהול של חוסר, הוא ניהול של מצוקה וסטרס ושל תחושה שאין לנו מספיק.

אנשים חושבים בטעות שמה שיוצר תחושת חוסר, מצוקה או לחליפין שפע, זו הסיטואציה, והם טועים. בחירת מסלול לימודים יכולה להחוות כשפע של אפשרויות, או כלחץ של חוסר יכולת לקבל החלטה, גם בחירה של טעם בגלידרייה יכולה להיות תחושה של שפע של אפשרויות, או של פספוס לא משנה מה נבחר.

במילים אחרות מה שיוצר את ההבדל היא הפרספקטיבה שאתה אנחנו באים.

כשעוסקים בניהול זמן עוסקים בעיקר בייעול, איך להספיק יותר ולנהל את עצמנו ואת אחרים טוב יותר - אבל חלק חשוב לא פחות (וגם שמשפיע על האפקטיביות), הוא התחושה איתה אנחנו מגיעים לניהול זמן – וגם את זה חשוב לא פחות ללמוד.