משנים קול פנימי מבחוץ

מה דעתכם על הסיטואציה הזו: ילד נסחף למשחק מחשב ולא עושה את המטלות בבית ואת הלימודים שהוא היה אמור לעשות. בתגובה אבא שלו מסתכל בו מלמעלה ואומר לו בשקט מקפיא: "איזה אפס אתה, שוב נכשלת, מה יהיה? עוד פעם לא עשית? אם תמשיך ככה תמשיך להישאר אפס כי אתה כזה גרוע, אפילו לעשות את המינימום אתה לא מסוגל. תמיד תמשיך להיות גרוע".

התוצאה? הביטחון של הילד מנופץ, הוא מרגיש לחץ ואשמה והסיכוי שלו להתמודד ולשנות יורד. אבל זה בדיוק מה שעושים רוב מי שקוראים את הדברים. לא, לא לילדים שלנו אלא לעצמנו.

לרבים מאיתנו זה בדיוק מה שאומר הקול הפנימי שלנו כשאנחנו נכשלים ותתפלאו אבל זה גרוע הרבה יותר כשזה אצלנו בראש – בניגוד להורה מתעלל הקול הפנימי שלנו נמצא איתנו כל הזמן. הוא לעולם לא עוזב והוא ממשיך לדבר בתוכנו כל הזמן. התוצאה די דומה – ירידה בביטחון, תחושת מרמור ותסכול וירידה בסיכוי להתמודד באפקטיביות.

ניהול הקול הפנימי בראש שלנו הוא מפתח להנעה עצמית אפקטיבית והעקרון ממש פשוט: דברו בראש (או בקול רם) בדיוק כמו שהייתם מדברים אל ילד שלכם. אני ממש אומר לעצמי משפטים שהייתי אומר לילדים אצלי בראש: "אתה מסוגל, לא קרה כלום אהוב, אני סומך אליך, אם תתמיד בזה אתה תצליח וקורה לכולם שנופלים – מי שקם וממשיך גם מנצח".

ניהול הקול הפנימי הוא מיומנות קריטית להנעה עצמית – כזו שאנחנו צריכים ללמד את ילדנו וכזו שאנחנו צריכים לנהל את עצמנו. לא, לדבר לעצמנו זה לא מביך. זה מסייע, זה אפקטיבי וזה חלק חשוב מהיכולת שלנו להתמודד עם לחץ ועם כישלונות שהם חלק מהחיים של כולנו.