נפגשנו עם זוג חברים טובים. כשדיברתי עם הבן זוג הוא סיפר שהוא מאוד עייף כי אתמול הוא היה אצל אחת החברות שלו.
הם ביחסים פתוחים כבר יותר מ 8 שנים. הם הורים לארבעה ילדים. הם זוג עם הרבה אהבה וחום. אם הייתם פוגשים אותם לא הייתם מנחשים ששניהם מקיימים מערכות יחסים עם פרטנרים נוספים.
למרות שאני מכיר לא מעט זוגות בסוגים שונים של יחסים פתוחים לי ממש קשה עם הרעיון. בעיני יש משהו בריא באינטימיות שהיא רק בין בני הזוג. אבל אולי קשה לי עם זה פשוט כי גדלתי בחברה אחרת? אולי זה דווקא יכול לחזק את היחסים? הרי גם פמיניזם היה נראה מוזר לאנשים לפני 200 שנה.
זוגות ביחסים פתוחים אומרים שזה דווקא מחזק את היחסים, אבל אני מכיר לא מעט זוגות שנפרדו מספר שנים אחרי שפתחו את היחסים. חברה אמרה לי שהיא העדיפה יחסים פתוחים על פני בגידה בבן הזוג שלה, אבל אני ממש לא בטוח שזו הבחירה.
כשאני לא יודע משהו אני פונה למחקר. האם נערכו מחקרים על יחסים פתוחים? כן, כמה וכמה. אבל הם מחקרים ברמה נמוכה – שאלונים אינטרנטיים, מעקב אחרי זוגות לא נשואים ובלי ילדים וכו'. במילים אחרות לא מצאתי תשובה טובה ונשארתי עם התנגדות בסיסית שאין לה בסיס עובדתי אמיתי. אני משתדל תמיד להיות צמוד למחקר, אבל כאן פשוט אין עדיין תשובה אמיתית ואני נשאר עם השאלה.
אנשי המחר אשמח לדעתכם. האם יכול להיות שבעתיד אחוז גבוהה מהזוגות יהיו ביחסים פתוחים? האם לדעתכם מדובר בתופעה שכשהיא נעשית בצורה נכונה יכולה לעזור לזוגיות ולתרום לקשר או שדווקא מדובר בצעד בדרך לפירוק הזוגיות? ובעיקר, למה?
