top of page

לראות את הילד שלך שנפטר בגיל שנה בן 15 – דרך לייצר מצוקה רגשית או תהליך טיפולי?


השבוע ראיתי פוסט של אמא שבעזרת AI יצרה תמונה של הבן שלה שמת בגיל שנה בגיל 15.

מבחינה טכנית זה ממש קל – הילד שמת יכול להמשיך להתבגר איתנו בכל שנה באופן די מדויק. הוא יכול להיכנס לכיתה א'. הוא יכול להיכנס לתיכון. הוא יכול לסיים את הלימודים באקדמיה, לעבוד ואפילו לרשום מכתבים לאמא ואבא.

שאלתי חוקר, קולגה אמריקאי והוא סיפר לי על אישה שהבין שלה נהרג בתאונת דרכים. האם ביקשה מתוכנת AI לנסח מכתב מהבן שלה בכל חודש ולשלוח אליה – הוא מספר לה מה הוא עושה בעבודה, על הזוגיות שלו וחולק איתה מחשבות. תוכנה אחרת גם מוסיפה תמונה שלו כפי שהוא היה נראה כעת ושולחת מצורף למכתב.

אני מסתכל על המציאות החדשה הזו ולא יודע האם זה כלי נפלא שלא היה מעולם או דרך בטוחה להימנע מהשלמה וקבלה של המציאות החדשה.

מה דעתכם?



Comentários


bottom of page