top of page

כפיות הטובה המובנת בחברה הישראלית – 30 שנה לעליה מאתיופיה:


השבוע חגגנו 30 שנה לעליה המבורכת מאתיופיה, אירוע גדול ומשמעותי לחברה הישראלית ולהיסטוריה של מדינת ישראל.

הרבה קולות שמענו בשבוע האחרון. קולות על החשיבות של העלייה מאתיופיה, קולות רבים על הטעויות בקליטת העולים וקולות רבים על האפליה המתמשכת כלפי העולים מאתיופיה. הקולות האלה נכונים כמובן ואכן קיימת אפליה וגזענות. ולמרות זאת קול אחד היה חסר, כי בחברה הישראלית הוא הפך למילה גסה בשיח הציבורי – הכרת תודה. הגענו למצב שהקול הזה גורם לנו לנוע בחוסר נוחות בכיסאות – ההתנגדות היא כמעט מידית. הכוונה היא לא להכרת תודה של הקהילה האתיופית המקסימה. הכוונה היא להכרת תודה של כולנו. אני כותב על העלייה מאתיופיה כי השבוע חגגנו לה 30 שנה, אבל הכוונה היא לכל העליות, כולל אלו של לפני הקמת המדינה.

גם העלייה מאתיופיה, כמו העליות לפניה, נעשתה תוך סיכון אישי עצום של אנשי ביטחון ישראלים ותוך השקעה של משאבים עצומים, הן ברמה הכלכלית, הן רמת כוח האדם והן ברמת המאמץ הדיפלומטי לאפשר את העלייה. כאשר העולים הגיעו לארץ הושקעו משאבים רבים לטובת דיור, תזונה, לימוד עברית ועוד ועוד. אף עולה לא נשאר לגור ברחובות, אף עולה לא סבל מרעב וכל הדברים ניתנו בחינם, ללא כל צפייה לתמורה – מתוך שליחות אידיאולוגית בלבד.

אין לזה אח ורע בעולם. כשמהגרים מגיעים לארץ חדשה, הצפייה בכל מדינה היא שהם ידאגו לעצם. מזון? דיור? זו בעיה שלהם. לימוד שפה? שידאגו לעצמם ויגידו תודה שהסכמנו להכניס אותם. רק בישראל "סל קליטה" נשמע כמעט ברור מאליו. זו לא גישה שהייתי רוצה לראות בישראל, אבל זו הגישה כמעט בכל מדינה. התפיסה של ישראל שהדיור, התזונה, לימוד השפה וכו' הם בעיה שלה וצריכים להינתן בחינם לכל עולה, היא תפיסה ייחודית ושונה מכל מקום אחר.

כן, נעשו טעויות רבות וכן קיימת אפליה, עד היום, ויש להיאבק בה בכל אמצעי, אבל מדוע אין שום מקום להכרת תודה? איפה התחושה שנעשו למען העולים דברים גדולים ועצומים? איפה הכרת התודה למדינת ישראל ולחברה הישראלית, שההוצאה העצומה שנדרשה היא מבחינתן ברורה מאליה?

בצד המאבק לשוויון זכויות ולמיגור האפליה, שאכן קיימת, צריכה להיות גם הכרת תודה. מדינת ישראל חילצה מתוך סכנה, רעב ועוני מרוד אוכלוסייה, גדולה מתוך אחווה אמיתית ומתוך תפיסה ציונית ויהודית וזהו דבר גדול. יש כמובן מי שרוצים לפגוע בחוסן של החברה הישראלית גם אם זה מנוגד למציאות ההיסטורית.


בפעם הבאה שאתם שומעים עוד אדם או כלי תקשורת, שרק מספרים על הטעויות והעוולות, בלי אפילו להזכיר את כל המאמצים שנעשו וההשקעות שנעשו, מתוך אחווה ואכפתיות, אל תתנו להם לזרוע פירוד ולפגוע בחיבור ביננו והזכירו גם את כל הדברים הגדולים שנעשו. את הפעולות שלא עשה שום עם אחר בהיסטוריה האנושית.

Comentarios


bottom of page