(מתוך קבוצת הפייסבוק החדשה: "ישראל חושבת – מבט מעמיק על מגמות העתיד בחברה הישראלית")
כשהייתי פעיל סביבתי, הסבירו לי בספרים, בהרצאות ובמאות שיחות, שהדבר החשוב ביותר לעולם הוא לצמצם את האוכלוסייה. יש עדיין עמותות שזה המסר שלהן כמו עמותת "צפוף", שקוראת להפחית את הילודה בישראל.
לקח לי עשרות שנים של קריאה ושל מעבר על נתונים כדי להבין שהמציאות הפוכה. היום אני מבין שהדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות לטובת כדור הארץ והחברה האנושית הוא להביא יותר ילדים לעולם.
בואו נתחיל עם הנתונים:
א- הבעיה בעולם היום היא לא פיצוץ אוכלוסין אלא בדיוק להיפך. במרבית מדינות העולם האוכלוסייה מתכווצת.
ב- סין והודו, שתי המדינות עם האוכלוסייה הגדולה בעולם, נמצאות בילודה שלילית (מתחת ל 2.1 ילדים לאישה). סין כבר הרבה מתחת. לפי הנתונים הרשמיים של המפלגה הקומוניסטית הסינית הם על 1.1 ילדים לאישה וסביר שהנתונים האמיתיים נמוכים בהרבה. הודו עברה לילודה שלילית ממש לאחרונה. הממוצע העולמי הוא כיום 2.3 ילדים לאישה.
ג- בשנת 1962 חוותה האנושות את שיא הילודה – גידול של 2.2 אחוז בשנה (פי 200 מהממוצע ההיסטורי) ומאז אנחנו נמצאים בירידה חדה בקצב הגידול האנושי.
ד- לא ניתן כמובן לדעת בוודאות, אבל רוב ההערכות הן שבעשורים הקרובים האנושות תגיע לגודל המקסימלי שלה ואז תתחיל להתכווץ.
ה- גם במדינות שבהן הילודה גבוהה, בעיקר באפריקה, ברוב המקומות היא נמצאת במגמת ירידה.
ו- עליה בהשכלת נשים, הפיכת הילדים מנכס כלכלי לנטל כלכלי וזמינות אמצעי מניעה הם בין הגורמים החשובים ביותר להפחתת ילודה.
הנתונים האלה (שהם אגב, הערכות זהירות וכך יש להתייחס אליהם) מסתירים את הסיפור האמיתי. הם מסתירים את המגמות והנתונים שעליהם אף אחד לא כותב ושלא תמצאו בשום כלי תקשורת:
א- יותר ילדים שווה יותר חינוך, יותר דאגה לסביבה ויותר טכנולוגיה חדשה, שמסייעת לחברה שלנו ולסביבה שלנו:
תפקידה של התקשורת לייצר רייטינג ולכן היא ממוקדת בבעיות. המיקוד בבעיות יוצר תמונה מטעה מאוד. בפועל רוב המגמות בעולם החופשי הן חיוביות. לדוגמה בעולם החופשי, במקומות בהם אין דיקטטורות כמו סין, איראן או צפון קוראה, המגמה התהפכה ולא רק שאין כריתת יערות אלא יש יותר נטיעה מכריתה של עצים. הפעילות הזו מתרחשת לא במקרה במדינות דמוקרטיות. הדרישה ליותר עצים ויותר טבע מגיעה מהשטח והיא תוצאה של פעילות ארגונים אזרחיים שבמדינות דיקטטוריות היו מוצאים להורג.
מספר העצים הוא רק דוגמה לשורה ארוכה של מדדים: הזמן הפנוי במגמת עליה, האלימות הבין אישית (הנתון של "מוות מעשה ידי אדם") נמצא בשפל של כל הזמנים, רמת ההשכלה ברוב המדינות החופשיות נמצאת במגמה מתמדת של שיפור, הרפואה טובה מאי פעם ועוד ועוד.
מי שעומד מאחורי המגמות הלאה הם אנשים – מחנכים, פעילים, חוקרים, מדענים, מהנדסים ועוד. הם אלו שמשפרים עם הזמן את המערכות. בעיקר מדובר בכוח אדם משכיל ואיכותי שמניע את המחקר והפיתוח ואת המקצועות החופשיים.
במילים אחרות הבאת ילדים לעולם והשקעה בפיתוחם כך שיהיו מורים, מהנדסים, מנהלים וחוקרים היא הכוח המניע את האנושות קדימה. זה הכוח המניע את החברה לטובת פעילות אזרחית, פעילות למען הסביבה, להשקעה בחינוך ולהשקעה במדע. אין לנו בעיה של יותר מידי ילדים בעולם, הבעיה היא הפוכה – אם אנחנו רוצים להמשיך להתקדם צריך לדאוג לדור צעיר של ילדים בעלי יכולת לקדם את העולם למקומות האלה.
ב- הדפוס בעולם הוא הפוך: המשפחות המשכילות, בעלות הרצון והיכולת להשקיע בקידום האנושות, הן אלו שיולדות הכי פחות:
כמעט בכל מדינות העולם (אולי למעט ישראל) תמצאו את אותו הדפוס: יש קשר שלילי חזק בין רמת אינטליגנציה (ולמעשה כמעט כל יכולת אחרת) לבין ילודה. במילים אחרות ככל שאנשים בעלי יכולות נמוכות יותר כך הם יולדים יותר. המשמעות היא שהאנושות מקיימת תהליך של דה-אבולוציה – גנים של יכולות אינטלקטואליות גבוהות יותר הופכים פחות ופחות שכיחים וגנים של יכולות נמוכות יותר הופכים ליותר שכיחים.
(אני מצרף בתגובה הראשונה קישור לקטע יוטיוב מתוך הסרט ההומוריסטי "אידיוקרטיה". שמתאר עולם שבו לאחר כמה מאות שנים של הימשכות המגמה הזו האינטליגנציה הממוצעת של האנושות יורדת באופן דרסטי).
במילים אחרות הבעיה עמוקה בהרבה מרק ילודה שלילית. האוכלוסיות שהיו יכולות לתרום במידה הרבה ביותר לכלל החברה ולהשקיע במידה הרבה ביותר בגידול הילדים, הן בדיוק האוכלוסיות בעלות הילודה הנמוכה ביותר. שילוב של שתי המגמות האלה יוצר בעיה אמיתית ליכולת של האנושות להמשיך במגמת ההתפתחות הנוכחית.
בפוסט הזה עסקתי רק בתועלת לאנושות. הבאת ילדים לעולם וחינוכם היא בחירה מורכבת בהרבה. בעיני, בניגוד למה שמנסים לשכנע אותנו בסדרות טלוויזיה ובמופעי סטנד אפ, היא גם בחירה שבמרבית המקרים תורמת לאושר האישי. אבל זה כבר נושא אחר שראוי לכתוב עליו בנפרד.
נ.ב. הפרספקטיבה הישראלית:
ישראל היא אנומליה במובן הדמוגרפי. היא המדינה היחידה מבין כל המדינות המפותחות בה הילודה חיובית ולא שלילית (לדוגמה בטורקיה ומקסיקו, שבהן הילודה הגבוהה ביותר במדינות המפותחות אחרי ישראל, הפער הוא של ילד לאישה לעומת בישראל). סעו לטיול בכפרים האירופאים ותחושו בהבדל בעצמכם. כשהיינו בכפר איטלקי הילדים שלי אמרו שהוא נראה כמו אחרי החלילן מהמלין. לדעתי (ואין לי כאן נתונים ולכן צריך להיות ממש זהירים) יכול להיות שישראל היא גם המדינה היחידה בעולם שאין בה קשר שלילי בין יכולות וילודה. למה מדינת ישראל כל כך שונה ומה זה אומר על העתיד שלה? גם זה כנראה עניין ששווה לכתוב עליו בנפרד.
מוזמנים לקבוצה החדשה "ישראל חושבת – מבט מעמיק על מגמות העתיד בחברה הישראלית" בקישור: