בעיני המשפחה שלנו ה'חילוניות' שלנו בראש ובראשונה טומנת בחובה אחריות גדולה. אנחנו יוצאים כל יום בשאלה ושואלים את עצמנו עוד ועוד שאלות. אחת השאלות החשובות היא איך יוצרים חיבור למסורת ולמורשת שלנו.
חגים חילוניים יכולים להפוך בקלות לעוד ארוחה או במקרה הטוב למנהגים שלא ממש ברור למה עושים אותם - לעוגת גבינה, נרות ותחפושות. קל מאוד להפוך את החגים לאירוע שטחי ללא עומק - ללא שיחה וללא חיבור אמיתי, חיבור לעצמנו ולהיסטוריה שלנו.
אחד החגים שלקח לנו הכי הרבה זמן לתכנן הוא פסח. רצינו לייצר ערב פסח שמחובר לערכים שלנו ולמשפחתיות שלנו. מצד שני חשוב לנו לא פחות להתחבר ל"שרשת הדורות" – כלומר להמשיך את רצף הדורות ולא ליצור מסורות שמנותקות מהרצף.
הניסיון המצטבר שלנו מהשנים הקודמות והרצון יצר השנה ליל הסדר שיש בו כמה מרכיבים:
תוכן ההגדה: כדי לא לשבור את "שרשרת הדורות" וכדי לא להתנתק מכלל ישראל בחרנו להשאיר את כל הטקסטים שהם חובה מבחינה הלכתית (ואחרי לימוד אנחנו גם מאוד אוהבים ומעריכים את החלקים האלה). אבל גם הוספנו משלנו. הוספנו חידונים ופעילויות וגם הוספנו טקסטים. הוספנו את הטקסט של שרנסקי בכלא הרוסי על חופש וחירות, את הטקסט שכתבו בשואה יהודים במרד גטו ורשה, את הטקסט של בן גוריון לפני וועדת פיל וטקסטים נוספים.
סיפורים משפחתיים על חירות: אנחנו מבקשים מכל האורחים להביא את סיפורי מורשת משפחתית שלהם על העלייה לארץ, על הצלה ועל התמודדות במצבי קושי. כל שנה מחדש אנחנו מתפלאים מהעוצמה של הסיפורים המשפחתיים האלה.
חידון ציר הזמן היהודי: אנחנו הופכים את הכניסה לבית לציר זמן. הכניסה לגינה היא בריאת העולם לפי היהדות והדלת שלנו היא היום הזה. כל מאה שנה אנחנו מניחים אבן קטנהוכל אלף אבן גדולה. כל משפחה של האורחים שלנו (שבע משפחות) מקבלת כרטיסיות עם השם שלה ועם מהוראות בהיסטוריה היהודית. כל משפחה צריכה להניח כל אירוע במקום הנכון ברצף. המשפחה שצוברת הכי הרבה נקודות (לפי רמת הדיוק). זוכה בפרס שווה. הפתיחה הזו מפנימה את התחושה שהערב שלנו הוא חולייה בשרשרת ארוכה.
הגדה שהיא חוברת עבודה: אנחנו מדפיסים את ההגדות (בבתי דפוס גדולים זה הוצאה של 200 ₪ בערך לכל ההגדות). על כל הגדה יש שם של אדם ומצורפת עליה עת. בתוך ההגדה אנחנו מכניסים שאלות ומקום למענה. כך קריאת ההגדה אינה פאסיבית, אלא מעודדתעיבוד וחשיבה. השאלות הן גם על ההגדה וגם ברמה האישית: מה אני לומד מזה? מה הייתי רוצה לעשות? איך זה בא לידי ביטוי בחיי? ועוד. ההגדה נשארת כמזכרת אצל כל מהמשתתפים.
חידון פסח הגדול: אנחנו מקרינים על שני קירות (כך שכולם יוכלו לראות) חידון קהוט על פסח ועל ההגדה. לאורך השנים גילינו שזו דרך כיפית ומשמחת מאוד ללמוד על ההגדה.
כיבוד ואווירה: אנחנו לא אוהבים את ההמתנה הארוכה לאוכל. אנשים רעבים אינם שמחים. לכן אנחנו מניחים על השולחן מהרגע הראשון פירות, פיצוחים, ירקות ועוגיות. בנוסף לכך אנחנו מגוונים. נעים בין פעילות קבוצתית, חידונים, כתיבה אישית, הקראת טקסטים ועבודה בזוגות. כך נוצר ערב מגוון שכל חלק בו נוגע באדם אחר.
שאלות בזוגות: כדי ליצור תנועה ולא רק לשבת אנחנו גם יוצרים תנועה בעזרת שיתוף בזוגות של תשובות שאנשים כתבו לשאלות האישיות שמופיעות בהגדה שלנו. החלוקה המשתנה לזוגות יוצרת תנועה בחדר ומרעננת את כולם.
שירים: בהגדה שילבנו שירים, בחלק מהשירים אנחנו משלבים כלי מוזיקה ובאחרים מצגת עם קליפים של השירים. חלק מהשירים הם הומוריסטיים ובחלקם יש תנועות שכולם עושים ביחד.
גמישות: המטרה שלנו היא להעמיק ולהתחבר, אבל שהכל יעשה בכיף וייצור צפייה לשנה הבאה. לכן כל התוכנית היא רק בסיס לשינויים. תוך כדי הערב אנחנו שמים לב לאווירה. האם צריך לעצור לרגע? אולי יש מקום להפסקה? אולי שווה להוריד חלק ממה שתיכננו ואולי להוסיף הפסקה קצרה?
את ערב הפסח שלנו לא יצרנו בשנה וגם לא בעשור. ביום שאחרי ליל הסדר אנחנו עוצרים ושואלים ביחד – מה עבד מעולה? איך אפשר לשפר? מה ניתן להוריד או להוסיף? השאלות האלה הופכות את כל המשפחה לשותפה בתכנון, בחשיבה ובביצוע – זהו הסדר של כולנו. בכל שנה אנחנו שומעים עוד רעיונות של משפחות אחרות ומשכללים עוד קצת את ליל הסדר שלנו.
זאת הסיבה שכתבתי את הדברים – כדי לתת רעיונות. ליל הסדר יכול להיות עוד ארוחה משפחתית עם מצות, אבל כשחוקרים ומתכננים הוא גם יכול להיות פעילות משפחתית שמחברת אותנו לזהות שלנו, לערכים שלנו ולמורשת שלנו.
(בתמונה מכינים את הבית ביחד לפסח)