top of page

זה לא יום עצמאות עצוב - זה יום העצמאות שבו הכי חשוב לשמוח!


שוב ושוב אני שומע אנשים שאומרים לי "איך אפשר לשמוח?", "על מה יש לשמוח?", "עד שיחזרו החטופים אסור לשמוח" ועוד אמירות דומות.

מאז השבעה באוקטובר אני מסתובב בארץ ומדבר עם ארגונים עם חיילים עם מפונים ועם משפחות החטופים על צמיחה פוסט טראומטית, על צמיחה במצבי משבר ועל ניהול צמיחה ממשבר בארגונים וברמה האישית.

אחד העקרונות החשובים ביותר להתמודדות במצבי משבר הוא זיהוי עוצמות - להבין את הכוחות שלנו והכוחות סביבנו ולהכיר עליהם תודה. אפשר לבחור בייאוש, אבל אם רוצים התמודדות מצמיחה צריך להבין את הבעיות וגם להבין היטב את החוזקות והעוצמות.

אז לכבוד חג העצמאות - כמה דברים שמזכירים לנו שיש על מה לשמוח:

א- אם לא הייתה לנו מדינה עצמאית, כמעט 1500 נרצחים היו רק ההתחלה. גם אני דורש תשובה על ה- 24 שעות הראשונות, אבל אחריהן כוחות הביטחון חיסלו את הרוצחים ועברו מהגנה להתקפה. בשואה מתו עשרות אלפי יהודים ביום ולא היה מי שיגן עליהם. תודה שיש מי שמגן עלי.

ב- תודה על ההתגייסות של המדינה שלנו. כשהייתי צריך דברים בעבודה עם מפונים או עם חיילים כל פנייה יצרה פי כמה ממה שביקשתי. קיבלתי עזרה מיהודים ומערבים ומדתיים וחילוניים - החוויה הזו גרמה לי להבין את העוצמה של החברה שלנו.

ג- תודה לכל הגורמים המדהימים שמלווים בנדיבות אין קץ את משפחות הנופלים, את משפחות החטופים ואת המפונים. זו המדינה היחידה בעולם שבמצבי משבר יודעת להעמיד תוך ימים בודדים מערך לימודי מלא למפונים, צבא של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, דיור ועוד. גם לי יש הרבה ביקורת, אבל מי שמתעלם מהעשייה פשוט עיוור.

ד- תודה למשפחות החטופים והנופלים על גדולת הנפש (ראו התמונה). כל עבודה איתכם מזכירה לי ולכולם סביבכם להיות בהכרת תודה.

הבחירה בעצב והייאוש לא מסייעת לנו, היא רק מחלישה. דווקא בזמנים קשים חיוני יותר מאי פעם לשמוח ולברך על הטוב. גם אני הייתי רוצה אחרת, גם לי יש ביקורת וגם אני לא מבין הרבה דברים. אבל גם יש בי הערכה והכרת תודה וגם הרבה שמחה.

חג עצמאות שמח

Comments


bottom of page