top of page

העצה הכי גרוע ששמעתי למילואימניקים שחוזרים הביתה


השבוע העברתי כמה פעמים הרצאה למילואימניקים שחוזרים הביתה. באחת מהן, בחברת הי טק, דיבר לפני אחד הסמנכ"לים. הוא היה רגיש ואכפתי ואמר בכנות לעובדים והמנהלים שחזרו "אנחנו מאוד מעריכים אתכם ולא מצפים ממכם לחזור לפעילות מלאה מיד – אני מציע לכם לקחת את הזמן".

המילים אולי נאמרו מתוך רצון אמיתי לסייע, אבל זה לא גורם להן להיות פחות מסוכנות. מדובר באחת העצות הכי גרועות שמילואימניקים שומעים שוב ושוב "קחו את זה לאט, תנוחו, תנו לעצמכם זמן".

אז בואו נעשה מעט סדר. בלי קשר למילואים תקופות מעבר הן מסוכנות. אחרי השחרור המיוחל מהצבא קיים פיק של מקרי דיכאון (לפעמים אחרי הטיול הגדול). גם הכניסה לצבא, בטירונות, היא נקודה מורכבת ואפילו חזרה מרילוקיישן יכולה להיות זמן רגיש ומועד לפורענות.

כשבודקים מה מסייע לאנשים במצבים האלה מגלים כמה מרכיבים שהופכים את נקודות המעבר לחיוביות ומועילות יותר.

אחד המרכיבים הוא ההפך הגמור לעצה העממית "לקחת את הזמן". אנחנו מגלים שדווקא אנשים שלוקחים אחריות, יוזמים ומתחילים לפעול מוקדם מסייעים לעצמם לצלוח את התקופה המורכבת בהצלחה. לדוגמה כאשר חיילים משוחררים בודקים לגבי מסלולי לימוד ומבררים לגבי אפשרויות לעבודה או כשחוזרים מרילוקיישן יוצרים תאום עם הממונים החדשים ואוספים מידע מסודר לגבי התפקיד החדש.

לנוח, לקחת את הזמן, ולהירגע, מרגיש אינטואיטיבית מצוין, אבל תנועה ופעולה מסייעות לנפש, היות והן יוצרות תחושה של חיבור, של כיוון ברור ושל ניהול עצמי.

תודה לכל הלוחמים שחוזרים עכשיו הביתה ושתהיה לכם חזרה מלאה ביוזמה, עשיה ואהבה

コメント


bottom of page