top of page

המחיר הפסיכולוגי של החזירות – על הסכנה שבאפקטיביות


אתם מכירים את הימים האלה שבהם הכל עובד פיצוץ? שבהם אתם פשוט טסים ומספיקים מיליון דברים? כזה יום בדיוק היה לי ביום שני. ניהלתי שיחות, תיקנתי מאמרים מדעיים, שלחתי הצעות, שיפרתי הרצאות ועשיתי עוד המון פעולות קטנות. בקיצור יום סופר אפקטיבי. התחלתי את היום אחרי הספורט ב 06:30 וקמתי מהמחשב בערך ב 19, בלי שום הפסקה. סיימתי את היום עייף אבל מאוד מאוד מסופק, אחרי בערך 12 וחצי שעות של עבודה רצופה.

זה יכול להישמע בטעות כיום מעולה – אבל בפועל זה סיפור על טעות שלי בשיקול דעת ועל חמדנות.

אני מאוד אוהב את העבודה שלי. היא גם מגוונת – המחקר המדעי, הכתיבה, העבודה עם ארגונים, ההוראה וההרצאות הם כולם מרתקים ושונים. אבל גם הרבה מאוכל בריא יכול להיות מסוכן. הנפש האנושית לא בנויה לעבודה בלי הפסקה. יום אחד כמובן לא מזיק - גם לא יום אחד של אכילת ממתקים מהבוקר עד הערב (זה בדיוק מה שעשינו עם הילדים בהודו – יום שאסור לאכול שום דבר חוץ ממתקים), אבל כשזה הופך להרגל הנזקים מתחילים להצטבר. קודם כל זה מוריד את הכיף, אבל זה גם פוגע באפקטיביות – בחדות ובקצב.

המחקר מראה שוב ושוב, שזה אינטרס של העובדים ושל ארגונים שעובדים יצאו להפסקות. לדוגמה כשחייבו עובדים בארגונים תחרותיים לצאת ליום הפסקה הם ביצעו טוב יותר בהשוואה שבועית בהשוואה לחברים שלא הפסיקו. ממצאים דומים נמצאו לגבי הפסקות של 10 דקות כל שעה לאורך היום.

הבעיה הזו נפוצה אצל אנשים מאוד שאפתניים או שמאוד מאוד מחוברים לעבודה ואוהבים אותה. במצבים האלה לפעמים ממש קשה להתנתק מהמסך – קשה, אבל מאוד מועיל.

היום ה"אפקטיבי" שלי השבוע הוא פשוט דוגמה ממש גרועה להתנהלות לאורך זמן, דוגמה בדיוק למה לא כדאי לעשות.

שבת שלום והרבה מנוחה בריאה לכולם

Comments


bottom of page