top of page

החתונה החדשה - שחיתות שכולה "שופוני יא נאס" או מסיבה שכולה אהבה?


דיברתי עם חבר על מצבו הפיננסי. "אל תשכח" הוא אמר "שיש לי שישה ילדים".

"אבל הם כבר גדולים, לא?" שאלתי אותו

"כן, אז אני צריך 750,000 שקל לכל החתונות שלהם". כשלא הבנתי, הוא הסביר לי שלכל ילד הוא צריך 100,000 עד 150,000 שקל למימון החתונה.

שאלתי אותו אם נראה לו הגיוני שהילדים שלו יוציאו מאות אלפי שקלים על מסיבה, והוא אמר לי שזה לא נראה לו הגיוני וגם לא נראה הגיוני לילדים שלו.

"אז למה?" שאלתי אותו והוא הסביר לי שזה מה שנהוג בחברה ושאם הם לא יעשו את זה הסיכוי שלהם להתחתן יורד משמעותית.

כשהגבתי בספקנות הוא סיפר לי על ילדה בבית ספר של הילדים שלו. היא וההורים שלה החליטו במקום לעשות בת מצווה באולם לעשות מסיבת בת מצווה צנועה בבית. לאחר האירוע כל ההתייחסות החברתית אליה השתנתה, והיא נתפסה כמוזרה וקמצנית. חלק מהבנות לא הזמינו אותה למסיבות שלהן, וכך נוצר קרע ובסופו של דבר היא הייתה צריכה לעבור בית ספר.

כשאני מסתכל על החתונות המודרניות אני פשוט לא מצליח להבין. לא מצליח להבין את הקשר בין מסיבות שעולות מאות אלפי שקלים, לבין התחלה של משפחה. אני שואל את עצמי האם זו באמת המסיבה הכי משמחת וכיפית שהחתן והכלה יכולים לעשות? האם זה מייצג משהו מהערכים של הזוגיות או המשפחה שהם רוצים להקים? איך נוצר מצב שטקס שאמור לסמל יצירה של משפחה חדשה, שאמור לסמל זוג שמתחייב אחד לשני, הפך בעצם לאירוע שהוא במידה רבה "שופוני יא נאס"?

האם לא הגיוני יותר לעשות מסיבה צנועה בהרבה, ובכסף של המתנות ובמימון של ההורים להשתמש כבסיס לתחילת חייו הכלכליים של הזוג?

כשאני שואל את הסטודנטים שלי את השאלה הזאת או כשאני שואל אנשים בהרצאות את השאלה הזאת, רובם הגדול (אם לא כולם) עונים לי שהמסיבות האלה הן לרוב חסרות טעם וחסרות פרופורציה. אבל למרות שהרוב כנראה חושבים שמדובר במשהו לא נכון, הן ממשיכות להתקיים וכנראה שגם ימשיכו להתקיים.

האם לא התבלבלנו? האם אנחנו לא מעבירים לילדנו ערכים שליליים בהתנהגות הזאת? למה חלק גדול ממי שלא מקבלים את התופעה (כמו חבר שלי) משתפים איתה פעולה כמו כולם?



Comentarios


bottom of page