"אתה צוחק עלי, נכון?" אמר לי השבוע איש מכירות בסוכנות רכב "הממוצע שאנשים לוקחים זה בערך 90 אחוז הלוואה".
זה היה כשהייתי השבוע בסוכנות רכב, כדי לבדוק האם ללכת על ליסינג תפעולי, לקנות רכב חדש או לקנות רכב משומש.
אני "מת" על נתונים ואוהב לשאול שאלות, לכן אחרי 10 דקות כבר מצאתי את עצמי עובר איתו סטטיסטיקות של לקוחות שלו. "מי רוב האנשים שקונים אצלך רכב חדש בכאלה?" שאלתי אותו "אנשים מהמעמד הגבוה?". הוא כמובן צחק והסביר לי שהרוב מהמעמד הבינוני וחלק אפילו בינוני נמוך.
"אז איך הם משלמים?" שאלתי "הרי מדובר במאות אלפי שקלים?" הוא הסביר שהכל כמעט הלוואות.
"כמה מעלות הרכב בדרך כלל לוקחים כהלוואה?" שאלתי שוב "מה הממוצע של ההלוואה, אולי 50 אחוז?" זה השלב שהוא התחיל לצחוק.

שאלתי על הנתונים והוא הסכים להראות לי את המחשב. עשינו ביחד ממוצע של הימים האחרונים שלו ומתברר שהממוצע הוא הלוואה על מעל 90 אחוז מערך הרכב, ל 5 שנים. בדקנו ביחד וראינו שמדובר בתשלום ריבית של עשרות אלפי שקלים לאורך הזמן הזה. כנראה שהשיטה היא כמו במשכנתאות – מי שאין לו כסף לדירה ישלם על 2. "זה לא הכל" הוא הסביר לי "הרוב גם מוסיפים כמה עשרות אלפי שקלים להלוואה כדי לשדרג את הרכב לרמת גימור גבוהה יותר – בדרך כלל דברים שמשנים בעיקר את הנראות של הרכב".
זה הזכיר לי משפט שמנהלת בחברת תעשייה אמרה לי – "החיים זולים, זה הפוזה שעולה הרבה כסף".
לא מדובר בהוצאה אחת – זו דרך חיים. המחקר מראה בצורה ברורה שהפקטור הכי משמעותי ביכולת לצבור נכסים ולהשקיע הוא לא ההכנסה אלא ההוצאה – היכולת לבחור בצניעות מרצון ולחיות בהתאם למה שאפשרי. ה"שופוני" של הרכב, הדירה, מסעות שופינג לחו"ל, הבגדים ועוד ועוד, מצטבר לאורך השנים למאות אלפי שקלים שהיו יכולים להפוך להשקעות ולעוד מאות אלפי שקלים שהיו מצטברים כתשואה על ההשקעה.
מסתבר שללמד ילדים צניעות חשוב גם לאושר שלהם וגם לעושר שלהם.