top of page

הבן שלי פשוט עצלן

האם ילד הוא באמת עצלן או שאולי יש לו בעיה בניהול עצמי ולפעמים קשה לו להניע את עצמו? תלוי את מי אתם שואלים. האופן שבו אנחנו מגדירים דברים משנה את התפיסות וההתנהגות שלנו, וכך גם מול הילדים

בסוף הרצאה בחברת הייטק פנתה אליי אחת המנהלות ושאלה אם יש לי כמה דקות. "הילד שלי מאוד מוכשר" היא סיפרה לי כשהתיישבנו. "הוא אוהב מתמטיקה ומאוד רוצה להצליח, אבל הוא פשוט עצלן וראש קטן. קשה לו להושיב את עצמו. למרות שזה חשוב לו בסוף הוא לא עומד במשימות ואז הוא מתוסכל וגם אנחנו". המילים שבהן השתמשה לימדו אותי שאין טעם לדבר איתה על פתרונות. כל עוד היא תופסת את הבעיה כאישיות של הילד אין סיכוי לפתרון, ומעבר לזה היה ברור לי שהמסר הזה גם עובר לילד. לכנות אדם שלא מצליח להפסיק לעשן "חלש אופי" זה גם לא נכון, אבל חמור מזה, רק מקשה לסייע לו. להגיד על אדם שלא מצליח לרזות שהוא "חסר כוח רצון" ו"עצלן" זה פשוט שגוי ומזיק. אלו תגיות שחוסמות שינוי. לכן הכלי של מסגור מחדש כל כך חשוב. אמירות כגון: "ראש קטן", "לא מזיז את עצמו", "חלש אופי", "עצלן", "חסר עמוד שידרה" וכו' הן לא תיאורים של מצב. אלו כינויי גנאי שנועדו להאשים את האדם במצבו ואולי גם "לשחרר עצבים" של הדובר. כשהסברתי את זה לאם היא התקשתה לקבל את הדברים. "אני לא אוהבת מכבסות מילים", היא ענתה לי. "הוא באמת עצלן וצריך לומר את זה! בלי לומר את הדברים, איך בדיוק נטפל בבעיה?" "והוא עצלן תמיד? בכל דבר?", שאלתי. "לא, כשהוא עובד על תוכנות או לומד דברים הוא מאוד מעמיק", היא ענתה. "אז הוא לא תמיד 'עצלן'. יש מצבים כאלה ויש אחרים. האם לקרוא למעשן 'חסר אופי' היה עוזר לו?", שאלתי. "האם להפוך את זה לחלק מהאישיות של אדם מסייע לו? האם זה תורם לביטחון שלו?" "אני אף פעם לא מגדירה את זה ככה בפניו", היא אמרה. "ברור, אבל ילדים קולטים את המסר. את לא צריכה להגיד כלום - זה עובר וניקלט".

ראיתי שמשהו נפתח. "אז איך אתה היית מגדיר את זה?", היא שאלה. "אולי הייתי אומר שיש לו בעיה בניהול עצמי. הוא מאוד רוצה משהו אבל בחלק מהמקרים קשה לו להניע את עצמו. וזה לא הבדל זניח - יש הרבה כלים שמסייעים בניהול עצמי והנעה עצמית - בזה אפשר לסייע. לעצלנות אני לא ממש מכיר כלים מעשיים". "ויש איך לסייע בניהול עצמי?", היא שאלה. "כן, יש המון איך לסייע. אפשר לדוגמה לבנות יחד איתו לו"ז של עבודה ולבדוק איתו עד כמה הוא עמד בו. אפשר גם לבדוק מה מסיח את דעתו ולעזור לו לבנות סביבה שעוזרת לו להתמקד, לדוגמה עם מוזיקה או בלי, בישיבה או בעמידה וכו'. אפשר להסכים איתו שהוא מתנתק מהמחשב והטלפון עד שהוא מסיים את מה שחשוב לו ויכול להיות גם שיש מקום לאבחון ולתמיכה טיפולית ותרופתית".

יש הרבה מה לעשות, ובהמשך השיחה חשבנו ביחד מה מתאים לבן שלה, אבל הכל מתחיל מהגדרת הבעיה. לצערי אנשים לא תמיד מבינים את הכוח של מילים - האופן שבו אנחנו מגדירים דברים משנה את התפיסות שלנו וכך גם את ההתנהגות שלנו. יש הבדל גדול בין פליטים למהגרי עבודה. המאבק על ההגדרה הוא לא משני - הוא מהותי לבחירת הפתרונות. כאשר מבינים את זה, הכלי של מסגור מחדש הופך לכלי בסיסי לכל התמודדות ופתרון. וגם אתם, בחנו כיצד אתם מגדירים את הבעיות והאתגרים של הילדים שלכם - האם הילד שלכם עקשן או שיש לו אופי חזק? ההבדל הוא ממש לא זניח.

Kommentare


bottom of page