top of page

גם אתם שונאים שמנים?


הממצאים האלה תמיד חוזרים על עצמם, כששואלים אנשים האם יש להם עמדות שליליות נגד נשים/ערבים/שחורים והם מיד עונים שממש לא. "אני?! אין סיכוי". אבל כשלחצי מהם נותנים טופס של מועמד גבר/לבן/יהודי וכו' ולחצי טופס של אישה/ערבי/שחורה, מתברר שרוני שווה יותר מרונית ושיוסי מדורג טוב יותר מאחמד, גם כאשר כל הפרטים חוץ מהשם זהים.

אבל אף אחד לא מדבר על היחס השלילי לאנשים שסובלים מעודף משקל, למה? כי זאת הרי אשמתם! מגיע להם שנלעג להם. מי יודע, אולי זה אפילו יגרום להם לסתום את הפה. אתם מבינים? זה בעצם לטובתם.

זאת הסיבה שהדמות של השמן בכל כך הרבה סרטים היא הדמות הקומית (הנלעגת) והדמות הראשית היא כמעט תמיד רזה.

לנה סאגי-דאין רופאה, בכירה בבית חולים כרמל, פרסמה תוצאות מחקר שעשתה עם נעמה פסקה דיוויס, שהראה, כמו הרבה מחקרים אחרים, על אפליה של אנשים בעלי עודף משקל במערכת הבריאות. בקיצור שמנים זוכים לטיפול טוב פחות וליחס טוב פחות מהרופאים ואנשי צוות רפואה. אפשר להבין את זה – אם הם לא טורחים לדאוג לבריאות של עצמם, אז למה שידאגו להם?

מחקרים אחרים מראים שרופאים נוטים לייחס בעיות רפואיות להשמנה, גם כשאין שום קשר בין הבעיה הרפואית לעודף משקל. מחקרים אחרים מראים שפגישות עם שמנים הן בממוצע קצרות יותר. אבל אפשר כמובן להבין את הרופאים, הרי לא נעים לשבת בחדר עם אדם לא אסתטי.

כשעליתי בעצמי במשקל הסבירו לי שאני צריך לאכול פחות. לא ידעתי אז שזאת פשוט עצה נוראית, שהמודל הקלורי פשוט לא נכון. היום אני יודע שאנשי המקצוע הטעו אותי. לא בכוונה כמובן, הם פשוט החזיקו בעמדה חסרת הבסיס המחקרי. "אם תאכל פחות קלוריות ותוציא יותר קלוריות תרד במשקל". לא נכון. זה יעבוד בהתחלה ואז רמת המטבוליזם של הגוף יורדת והירידה במשקל מתמתנת ובסוף פשוט עוצרת והופכים לרעבים ועייפים. הייתי צריך לוותר על אנשי המקצוע ולקרוא בעצמי את המחקר בתחום כדי לרדת כמה עשרות קילוגרמים במשקל.

אבל למה? איך יכול להיות שגישה, שכל מחקר מראה שסיכויי ההצלחה שלה לאורך זמן אפסיים, ממשיכה להיות התפיסה השלטת? קודם כל כי בהתחלה זה עובד (עד שהגוף מוריד רמת מטבוליזם) ושנית כי כבר ראינו שהנטייה היא להאשים את השמנים – אם זה לא עובד, הסיבה חייבת להיות שמדובר באוכלוסייה חלשה וחסרת כוח רצון ולא חס וחלילה שמדובר בעצה רפואית גרועה ביותר. יש לזה אפילו שם שנשמע כל כך טוב "אכילה רגשית". אם האכילה היא רגשית אז למה סטטיסטית טיפול פסיכולוגי לא מוביל להרזיה?

אנשי המחר, איך יתכן שיש תופעה כל כך רחבה (תרתי משמע) ויש בחברה שלנו כזאת התעלמות ממנה?

bottom of page