כל דו"ח בנושא עולם העבודה העתידי מלמד על השינויים מרחיקי הלכת שצפויים לנו. שינויים אלה היו צריכים להיות נושא הבחירות, אז כיצד הן היו רלוונטיות לעבר ולא לעתיד?
הבחירות האלה לא עסקו בהווה שלנו. ברוב התחומים, להחלטות הממשלה ייקח שנים להשפיע. הבחירות עסקו בעתידה של ישראל. והעתיד? הוא לא מחכה לקבלת ההחלטות של מנהיגינו. קצב השינויים בעולם המודרני הוא גבוה מאוד — ורק הולך ועולה. בטכנולוגיה, במדע ובכלכלה, קצב השינויים הוא כזה שדברים מרכזיים הופכים ללא רלוונטיים תוך שנים ספורות.
כשאני רואה עם הילדים שלי את סרטי מלחמת הכוכבים, אני רואה מלחמות בין חלליות היורות לייזר ומנסות להיות אחת מאחורי השנייה כדי לפגוע. העובדה שמזה עשורים מטוסים לא מנסים להיות אחד מאחורי השני כדי להילחם, לא רלוונטית לאף אחד מהצופים. זה מה שהמוח שלנו זוכר ממלחמת העולם השנייה וזה מה שהוא מניח שיהיה בעתיד.
כדי לייצר ביטחון לישראל, צריך לשמר את עוצמתה הכלכלית־חברתית — זו המאפשרת את הביטחון בישראל, זו המאפשרת להשקיע במודיעין ובטכנולוגיה. סוגיות העבר, שהעסיקו אותנו כל כך במערכת הבחירות, הן הסוגיות הכי פחות רלוונטיות. השאלה האמיתית היא איך מכינים את ישראל לשינויים העצומים המתרחשים בעולם.
בשנים האחרונות אני עוסק במקצועות העתיד — המגמות העתידיות של עולם העבודה. על כמה מגמות אפשר להצביע בבירור. הן אינן עוד מגמות עתידיות, הן מתרחשות מול עינינו היום. מקצועות שאינם דורשים ידע ומומחיות מוגדרים כמקצועות בסיכון גבוה; רובוט מחליף בקלות מחסנאים, והוא השקעה שמחזירה את עצמה תוך שנים ספורות; קופות אוטומטיות מחליפות קופאיות (למעשה, הפרויקט של אמזון מלמד אותנו שאפילו קופות אוטומטיות אינן נחוצות עוד — במרכזי הקניות שלהם הלקוח יוצר לעצמו מנוי, המחשב סורק את הברקודים של הקונים ושל המוצרים שיצאו איתם מהחנות ומחייב את הקונים ישירות); מערכות מחשב מחליפות טלפנים; וסוכני נסיעות הולכים ונעלמים. גם נהגים עשויים להיות מוחלפים בעשורים הקרובים ברכבים אוטונומיים.
אבל אל תטעו, בעולם החדש, ערכו של האדם לא יורד, להיפך. לפחות בעשורים הקרובים, המגמות העכשוויות מלמדות שכוח אדם איכותי הופך להיות המפתח להצלחה — הן ברמה הכלכלית והן ברמה הפוליטית מדינית. ערכו חיפוש במדורי הכלכלה ותמצאו עשרות כתבות על פיטורי ענק — ולצדן עשרות כתבות על מאמצי הגיוס האדירים של טאלנטים בחברות הטכנולוגיה. המרוץ הוא אחרי כוח אדם מיומן, משכיל ובעל כישורי למידה עצמאית. זהו מקור העוצמה של ישראל בעתיד — וכל מי שמביט לעתיד צריך קודם כל לדאוג לכך.
אבל המגמה בישראל הפוכה. בישראל יש כיום שתי מדינות. האחת משכילה, זו המובילה את עולם ההיי־טק והכלכלה. השנייה בזה להשכלה. שיעור הילדים בישראל שלא לומדים לימודי ליבה הולך ועולה ושיעור החרדים היוצאים ללימודים אקדמיים בשלוש השנים וחצי האחרונות נמצא בירידה משמעותית. מה תעשה אוכלוסייה זו בעולם העבודה העתידי? איך ישפיע המצב על עוצמתה של ישראל?
העולם העתידי הוא כפר גלובלי שלכולם קל לנוע בו, גם לאנשים וגם לעסקים. כאשר חברות נתקלות בשחיתות וביורוקרטיה הן צומחות פחות. עניין משמעותי יותר הוא שכאשר אזרחים לא מרוצים מחייהם, הם פשוט קמים ועוזבים. בעולם היום מתרחשת מלחמת מוחות. בחלק מהמדינות אוכלוסייה משכילה וכישרונית נוטשת בהמוניה — ובחלקן היא משגשגת וגדלה.
העבר מוכר, מעניין ומעורר רגשית. קל להתמקד בסוגיות העבר, אך כל זמן שנמנע מהתייחסות לעתיד, הסוגיות האלה, שהן הבסיס לעוצמתה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים, ימשיכו להישאר בשוליים. אבל בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, הן הולכות להיות המציאות שלנו בעוד עשר שנים.
עכשיו, רגע לפני שמוקמת ממשלה חדשה, זה זמן טוב לשאול את עצמנו איזו מציאות אנחנו רוצים לייצר פה.